כמה GB אתם צריכים לקנדה? מדריך לפי פרופיל טיול

אם כבר החלטתם שאתם לוקחים נתונים וכל מה שנשאר זה לבחור את גודל החבילה, המדריך הזה עונה על זה: כמה ג׳יגה־בייט אתם צריכים לקנדה לפי סוג הטיול שלכם. כאן לא נשווה שוב אפשרויות חיבור, אלא ניתן לכם מספר מבוסס ונסביר למה בקנדה המספר הזה משתנה כל כך בין טיול עירוני לטיול כביש ברוקי.

התשובה הקצרה: כמה ג׳יגה־בייט לקנדה

לרוב האנשים, 5 ג׳יגה־בייט מספיקים לעשרה ימים בקנדה. אם הטיול עירוני ואתם ישנים במלונות עם Wi-Fi, 3 ג׳יגה־בייט יספיקו לכם ברווח; אם אתם עושים טיול כביש ברוקי עם מוסיקה ומפות כל היום, תעלו ל־10 ג׳יגה־בייט.

אני אומר לכם את זה ישר ככה כי זה המידע שבאתם לחפש ואין טעם להחביא אותו בסוף המאמר. שאר המדריך נועד לדייק את המספר הזה למקרה הספציפי שלכם – ושם ההבדל בין לשלם יותר מדי לבין להישאר באמצע.

מה שמוציא את קנדה מהממוצע זו לא המדינה עצמה, אלא סוג הטיול. טיול ערים קנדי הוא אחד הזולים בעולם בצריכת נתונים: Wi-Fi חינמי בכל מקום, שפה שאתם מבינים פחות או יותר, ואפס צורך להפעיל את המתרגם עם המצלמה כל היום כמו ביפן או בסין. טיול כביש באלברטה, קולומביה הבריטית או החוף המזרחי הוא בדיוק ההפך: שעות על גבי שעות של נסיעה, מוסיקה, מפות וקטעים שלמים שבהם אין אפילו פס קליטה אחד.

החדשות הטובות הן שהקטעים האלה בלי קליטה דווקא עובדים לטובתכם בחשבון הג׳יגה־בייט: אם אין רשת, אתם לא צורכים נתונים. הבעיה היא שאתם צורכים הרבה ממש לפני וממש אחרי – כשאתם מורידים את המפה, מעלים את התמונות של היום ומקבלים את כל ההודעות בבת אחת. לכן המספר הסופי תלוי פחות בקילומטרים ויותר בכמה שעות ביום אתם באמת תהיו מחוברים.

אם אתם רוצים את המסגרת הכללית לכל יעד, היא מחכה לכם במדריך שלנו על כמה נתונים אני צריך לטיול. כאן אנחנו נכנסים למקרה הקנדי.

למה קנדה משנה את החישוב: עיר מחוברת, טבע בלי קליטה

בקנדה מתקיימות שתי מדינות שונות מבחינת הטלפון שלכם. האחת היא הרצף העירוני בדרום, שבו גר הרוב המוחלט של האוכלוסייה: טורונטו, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, קוויבק, קלגרי. שם הקליטה טובה, ה-WiFi החינמי מצוי בשפע, והצריכה שלכם בנתונים ניידים יכולה להיות מגוחכת אם תתארגנו מינימלית. השנייה היא כל השאר: פארקים לאומיים, כבישים אינסופיים, טריטוריות הצפון. שם הרשת מופיעה ונעלמת, ובקטעים רבים פשוט לא קיימת.

לזה יש תוצאה מעשית שמי שמוכר חבילות גדולות לא יספר לכם: בטיול טבע בקנדה אתם צורכים פחות נתונים ממה שאתם חושבים, אבל הצריכה מתרכזת בפרקי זמן קצרים. אתם מגיעים לעיירה, מתחברים, הכל מסתנכרן, אתם מעלים תמונות, בודקים תחזית מזג אוויר, מזמינים את הקמפינג הבא וחוזרים לכביש. שיא של 300 או 400 MB בעשרים דקות, ואחר כך שש שעות באפס.

הגורם הקנדי הנוסף הוא המרחקים. מקלגרי לג'ספר זה בערך חמש שעות. מטורונטו למונטריאול, עוד חמש או שש. מהליפקס לקאבו טרייל, בערך אותו הדבר. אם השעות האלה אתם מכסים עם מוזיקה בסטרימינג במקום שהורדתם מראש – אז כן, חשבון הג'יגה שלכם מזנק, והרבה יותר מאשר עם מפות.

במילים אחרות: אל תקנו לפי הקילומטרים שאתם עומדים לעבור, תקנו לפי השעות שאתם עומדים להיות מחוברים. הגדלים הספציפיים שאנחנו מציעים ואיזה מפעיל מקומי משמש כל אחד מהם – תוכלו למצוא בדף של ה-eSIM לקנדה.

כמה כל אפליקציה באמת צורכת, שעה אחרי שעה

כמעט כולם טועים באותו כיוון: חושבים שהמפות הן מה שאוכל את הנתונים. לא. ניווט עם Google Maps עולה בערך 3-5 MB לשעה, כלומר שמונה שעות נהיגה זה בערך 40 MB. מה שבאמת אוכל נתונים זה וידאו, ובנסיעת כביש קנדית – מוזיקה.

הנה המספרים שאני משתמש בהם לחישוב, עם טווחים כנים כי הם תלויים באיכות וברשת:

שימו לב לניגוד: חמש שעות נסיעה לג'ספר עם מוזיקה באיכות גבוהה מאוד זה בערך 725 MB ביום אחד. אותן חמש שעות עם פלייליסטים שהורדתם ערב קודם זה 0 MB. שם נמצא חצי מחבילת הנתונים שלכם, בהחלטה אחת שאתם מקבלים לפני שמתניעים את האוטו. אם אתם רוצים פירוט לפי אפליקציה, פירטנו את זה בסטטיסטיקות השימוש בנתונים ניידים לפי פעילות שלנו.

כמה GB לפי הפרופיל שלכם ולפי מספר הימים

זו הטבלה שתפתור לכם את הקנייה. חפשו את הפרופיל שהכי דומה לכם ותשלבו עם ימי הטיול. המספרים מחושבים בהנחה שאתם ישנים במקומות עם WiFi, שזה נורמלי בקנדה אלא אם אתם קמפינג באיזה חור נידח בקולומביה הבריטית.

כמה הערות על הטבלה הזו. פרופיל הרואד טריפ מופיע עם טווח כי הוא תלוי בדבר אחד: אם הורדתם את המוזיקה והמפות מראש או לא. עם הכל מורד, רואד טריפ של עשרה ימים בהרי הרוקי נכנס בקלות ב-5 GB. עם Spotify בסטרימינג שמונה שעות ביום – אפילו 10 GB לא יספיקו לכם.

פרופיל המשפחה מניח שטלפון אחד משמש כנקודת גישה לשאר. שימו לב לזה, כי לטלפונים של הילדים יש נטייה לסנכרן גיבויים ולהפעיל וידאו ברגע שהם תופסים רשת. לפני שאתם משתפים את החיבור, היכנסו להגדרות של כל מכשיר והשאירו גיבויים רק דרך WiFi.

ואם אתם מתכננים לעבוד מרחוק מקנדה, תחשבו את שיחות הווידאו בנפרד: כל שעת פגישה זה בערך 300 MB, ושתי פגישות ביום במשך שבועיים זה כבר יותר מ-8 GB רק בזה.

טיול כביש ברוקיז: באנף, ג'ספר ו-Icefields Parkway

המסלול הקנדי הקלאסי הוא קלגרי, באנף, לייק לואיז, Icefields Parkway וג'ספר. ויש למסלול הזה מאפיין שמשנה את כל החישוב שלכם: ה-Icefields Parkway הוא חור שחור של קליטה לאורך כמעט שלוש מאות קילומטרים. מהקצה הדרומי, סמוך ללייק לואיז, ועד למפלי אתבסקה, כבר שלושים קילומטר מג'ספר, אין כמעט קליטה. בקיץ יש בדרך כלל קטע עם קליטה סביב קרחון קולומביה, וזה בערך הכול.

אם תצאו מלייק לואיז בלי שהמפה הורדה, אתם הולכים לנהוג חמש שעות באחד הנופים המרהיבים בעולם בלי לדעת איך קוראים לשום דבר שאתם רואים.

מה שצריך להוריד מראש לפני שנכנסים לפארק לאומי קנדי:

• מפה לא מקוונת של האזור ב-Google Maps או ב-Maps.me. זה תופס בין 50 ל-500 מגה-בית תלוי באזור, אז תעשו את זה עם הווי-פיי של המלון.
• מסלולי טיול ב-AllTrails – מחוץ לאזורי קליטה הם לא נטענים.
• אישורי ההזמנה מ-Parks Canada, של כרטיס הכניסה לפארק, של הקמפינג ושל חניון מוריין לייק או לייק לואיז – בקובץ PDF או בצילום מסך. אם אתם מסתמכים על פתיחת האימייל בכניסה, יש לכם בעיה.
• רשימות ההשמעה והפודקאסטים לקטעי הנסיעה הארוכים.

אחרי שעשיתם את זה, יום שלם בבאנף או בג'ספר יכול לעלות לכם בפחות מ-100 מגה-בית. את ההשוואה המלאה של איך להתחבר שם תוכלו למצוא באינטרנט בקנדה.

זוהר צפוני ביוקון ובטריטוריות הצפון-מערביות: המון צילום, אפס קליטה

וייטהאורס, דוסון סיטי, ילונייף, אינוביק. אם אתם נוסעים לצפות בזוהר הצפוני, הטיול שלכם מתחלק לשניים: בתוך היישובים יש קליטה סבירה, וברגע שיוצאים לכביש או לשדה התצפית – אין כלום. בכבישים של יוקון אפשר לעבור שעות בלי ברק אחד, וב-Dempster Highway הקליטה כמעט ולא קיימת לכל אורך המסלול.

מבחינת חישוב ג'יגה-בית, זה דווקא יתרון. לילות הזוהר אתם מבלים בצילומים בחשיפה ארוכה, וזה לא צורך ולו בית אחד של נתונים. ההוצאה מגיעה למחרת, כשאתם חוזרים למקום הלינה והטלפון מנסה להעלות לענן שמונים תמונות ב-RAW או סרטוני טיים-לאפס. שם כן אפשר לשרוף 2 או 3 ג'יגה-בית בבת אחת בלי לשים לב.

ההמלצה שלי לטיול זוהר של שבוע היא 3 ג'יגה-בית, ובזה תהיו ברי-רווחה, בתנאי שתגדירו גיבויים אוטומטיים רק דרך הווי-פיי. אם בנוסף אתם מתכוונים לשתף בשידור חי או להעלות וידיאו כל לילה, קחו 10 ג'יגה-בית ואל תחשוב על זה יותר.

אזהרה אחת שלא קשורה לנתונים אבל דווקא לבטיחות – ובצפון זה חשוב יותר מהג'יגה-בית: בקטעים כמו ה-Dempster אי אפשר לסמוך על הטלפון כדי להזעיק עזרה. הספקים שם ממליצים לשאת מכשיר לוויני כמו inReach או לשכור טלפון לוויני בוייטהאורס. שום כרטיס נתונים, אפילו הטוב ביותר, לא נותן קליטה במקום שאין אנטנות. כן, אנחנו אומרים את זה למרות שאנחנו מוכרים קישוריות – זה כנה.

טיול עירוני: טורונטו, מונטריאול וונקובר – מצויידות בוויי-פיי בשפע

אם הטיול שלכם הוא בערים, תתכוננו להוציא הרבה פחות ממה שתכננתם. קנדה העירונית מחוברת היטב, ווויי-פיי חינמי קל למצוא בכל פינה. בטורונטו יש את הרשת הציבורית ConnectTO בספריות ובמבנים עירוניים, במונטריאול יש MTLWiFi עם מאות נקודות פזורות בספריות, פארקים ו-Vieux-Montréal, ובוונקובר יש #VanWiFi בספריות ובבניינים עירוניים.

תוסיפו לזה את המובן מאליו: Tim Hortons כמעט בכל בלוק, סטארבקס, Second Cup, בתי קפה עצמאיים, קניונים, מוזיאונים – וכל שדות התעופה החשובים במדינה עם וויי-פיי חינמי. הספריות הציבוריות הקנדיות הן הג'וקר הכי טוב שלכן אם אתן צריכות לשבת לעבוד קצת בלי לבזבז נתונים.

עם זאת, אל תבנו את הטיול על וויי-פיי ציבורי. הוא נוח להורדות וסנכרון, אבל כדי להסתובב ברחוב אתם צריכים נתונים משלכם: לבדוק זמנים באפליקציית התחבורה, להזמין אובר, לחפש מסעדה, להציג כרטיס רכבת. השימוש הקבוע והקל הזה הוא מה שמצטבר, וזה בדיוק מה שנכנס ל-3 ג'יגה-בית לעשרה ימים.

אה, ועוד טיפ שחוסך כסף אמיתי: בקנדה אתם לא צריכים את המתרגם עם המצלמה דולקת כל הזמן. בין אנגלית לצרפתית אתם מסתדרים בקריאה, והפונקציה הזו, שבמדינות אחרות מבזבזת נתונים בלי הפסקה, כאן תשתמשו בה ארבע פעמים. היתרון של לטייל בארץ שאתם מבינים את השלטים מורגש בחשבון הג'יגה-בית.

חורף קנדי: הקור גומר את הסוללה לפני שהג'יגה נגמר

אם אתם נוסעים בין נובמבר למרץ, יש גורם שכמעט אף אחד לא לוקח בחשבון ובקנדה הוא קריטי: בעשרים או שלושים מעלות מתחת לאפס, הסוללה של הנייד קורסת תוך דקות. זו לא תקלה בטלפון, זו כימיה: סוללות ליתיום מאבדות קיבולת בקיצוניות, ונייד שבברצלונה מחזיק לכם יום שלם – ב-Yellowknife נכבה באמצע אחר הצהריים.

מה הקשר לג'יגה? יותר ממה שנדמה. נייד באזור בלי קליטה מחפש רשת כל הזמן, וחיפוש רשת הוא אחד הדברים שהכי אוכלים סוללה. אם בנוסף לזה הוא גם קופא, ההשפעה מוכפלת. התוצאה: אתם מגיעים ללינה עם נייד מת, מטעינים אותו, ואז הכל מסתנכרן בבת אחת – כולל גיבויים שחשבתם שכיביתם.

מה שעובד, מניסיון:

• מצב טיסה בקטעים שאתם יודעים שאין בהם קליטה. חוסכים בסוללה, וה-GPS עם מפה מורדת ממשיך לעבוד כרגיל.
• הנייד בכיס פנימי, צמוד לגוף – לא בכיס המעיל ולא במחזיק שעל הדשבורד ליד השמשה.
• בנק סוללה של לפחות 10,000mAh, גם הוא בתוך התיק ולא תלוי בחוץ.
• מטען לרכב, כי בטיול חורפי ברכב האוטו הוא שקע החשמל הראשי שלכם.
• להוריד בהירות ולסגור אפליקציות ברקע בלילות של זוהר צפוני – כשהכי חשוב שהסוללה תחזיק.

כשהנייד חי, הנתונים שלכם מחזיקים; כשהנייד מת, אפילו הג'יגה הכי טובים לא יעזרו לכם.

איך לחשב את הצריכה האישית שלכם לפני שיוצאים מהבית

כל מה שרשמנו למעלה זה ממוצעים. המספר האמיתי שלכם נמצא בנייד שלכם, ואפשר לבדוק אותו בשתי דקות – וזה הטיפ הכי שימושי במאמר הזה והוא לא עולה כלום.

באנדרואיד: היכנסו להגדרות, רשת ואינטרנט, SIM או שימוש בנתונים, וחפשו את הצריכה של החודש האחרון. באייפון: לכו להגדרות, נתונים סלולריים, וגללו מטה לפירוט לפי אפליקציה. ב-iOS כדאי לשים לב מאיזה תאריך המונה סופר – כי אם מעולם לא איפסתם אותו, הוא עלול לצבור שנים.

קחו את הסכום החודשי וחלקו ב-30. זו הצריכה היומית האמיתית שלכם בבית. עכשיו התאימו אותה לנסיעה עם שלושה תיקונים:

• החסירו את מה שאתם עושים בבית דרך ה-WiFi וגם בקנדה תעשו דרך WiFi: סדרות, הורדות גדולות, גיבויים.
• הוסיפו 30%–40% אם אתם הולכים להיות הרבה יותר זמן מחוץ לבית, לנוע ולהשתמש במפות ותחבורה.
• החסירו את השעות שאתם יודעים שתהיו בלי קליטה: כביש, פארקים, לילות זוהר צפוני.

הכפילו את התוצאה במספר ימי הנסיעה ועגלו כלפי מעלה לחבילה הבאה. אם יצא 4.2GB, קחו 5GB. אם יצא 6GB, קחו 10GB אם הפרש המחיר קטן, או 5GB ותוספת אם הוא גדול.

אזהרה: המון אנשים מגלים בשלב הזה שהם צורכים 15GB בחודש בבית ונכנסים לפאניקה. תסתכלו על הפירוט לפי אפליקציה לפני שאתם נבהלים. בדרך כלל זה אינסטגרם, יוטיוב או טיקטוק ברגעים מתים – ובנסיעה לקנדה יהיו לכם הרבה פחות רגעים מתים והרבה יותר נוף מול העיניים.

טריקים לחסוך ב-GB בקנדה

עם ההגדרות האלה, רוב האנשים מצליחים לצמצם את צריכת הנתונים בטיול בחצי. זו לא הגזמה: 80% מהצריכה מגיעה משלושה או ארבעה דברים שאפשר לכבות תוך חמש דקות.

• מפות מורדות תמיד. בגוגל מפות, נכנסים לפרופיל שלכם, בוחרים מפות לא מקוונות, ומורידים את האזור של באנף-ג'ספר, טורונטו או כל אזור רלוונטי. עשו את זה דרך ה-WiFi, בלילה שלפני.
• מוזיקה ופודקאסטים מורדים. זה הצעד שחוסך הכי הרבה בנסיעת כביש קנדית: יכול לחסוך 700 MB ביום.
• גיבויים רק דרך WiFi. Google Photos, iCloud, WhatsApp. לשם הולכים הג'יגה-בייט בלי שתשימו לב, במיוחד אחרי יום צילומים ברוקי.
• כבו ניגון אוטומטי של סרטונים באינסטגרם, פייסבוק, X וטיקטוק. רק זה יחסוך מאות MB בשבוע.
• הורידו את איכות הווידאו ל-480p. על מסך של טלפון, ועם הנוף שיש לפניכם, לא תרגישו בהבדל.
• הפעילו חיסכון בנתונים של המערכת ואת מצב החיסכון בתוך האפליקציות שתומכות בזה.
• בטלו רענון ברקע לאפליקציות שאתם לא צריכים כל יום.
• עדכוני אפליקציות רק דרך WiFi. גל אחד של עדכונים יכול לקחת 1 GB בבת אחת.
• מצב טיסה בקטעים ללא קליטה. חוסך בסוללה ומונע סנכרונים לא רצויים.

אם אתם רוצים את הרשימה המלאה עם צילומי מסך והגדרות ספציפיות לכל מערכת הפעלה, יש לנו אותה באיך לחסוך בנתונים בטיול.

מה קורה אם נגמרים לכם הנתונים (ולמה זה עדיף מלקחת יותר מדי)

הנה החלק שכמעט אף אחד לא מספר לכם כי לא משתלם לו: עדיף לקנות פחות ולהטעין מאשר לקנות יותר מדי. הג'יגה-בייט שלא ניצלתם לא מוחזרים ולא נשמרים לטיול הבא, ולשלם על נתונים שמתאדים זה לזרוק כסף.

להיגמר לכם הנתונים בקנדה זה לא דרמה. כשהנתונים נגמרים אתם פשוט מפסיקים לגלוש, בלי חיובים מפתיעים או חשבונות מוזרים כשתחזרו, ותוך כמה דקות אתם מטעינים מכל WiFi: של המלון, של טים הורטונס, של הספרייה. במדינה שבה WiFi חינמי נמצא בכל פינה, הטעינה היא עניין של דקות.

הכלל שאני מיישם הוא פשוט: קנו את החבילה שמכסה את ההערכה הריאלית שלכם והשאירו מרווח להטענה. אם אתם מתלבטים בין שני גדלים והפרש המחיר קטן, קחו את הגדול. אם ההפרש גדול, קחו את הקטן והטעינו באמצע הטיול, כשאתם כבר יודעים את קצב הצריכה האמיתי שלכם.

פרט פרקטי קנדי: אם אתם חוצים לארצות הברית, אפילו ליום אחד כדי לראות את מפלי ניאגרה מהצד השני או לרדת לסיאטל, תוודאו שהחבילה שלכם מכסה את שתי המדינות או קחו חבילה של צפון אמריקה. להחליף מדינה בלי כיסוי חוזי זו הדרך המהירה ביותר להישאר מנותקים.

ואם עדיין לא ברור לכם איך זה עובד עם הכרטיסים הדיגיטליים, הנה הסבר מה זה eSIM בשתי דקות.

שאלות נפוצות

השאלות הכי נפוצות שאנחנו מקבלים על נתונים בקנדה, עם תשובה בשורה אחת כל אחת.

סיכום

לסיכום בלי סיבובים: לטיול טיפוסי של עשרה ימים בקנדה, 5 GB זה המספר שמתאים כמעט לכולם. אם זה טיול ערים ואתם ישנים עם WiFi, 3 GB יספיקו לכם. אם זה נסיעת כביש ברוקי או בחוף המזרחי עם מוזיקה ומפות בלי הפסקה, קחו 10 GB. ואם אתם מתכוונים לעבוד מרחוק, חשבו על 20 GB לשבועיים.

אבל לפני שאתם קונים משהו, הקדישו שתי דקות למה שבאמת קובע את התוצאה: הורידו את המפות של באנף וג'ספר, הורידו את רשימות המוזיקה שלכם, השאירו גיבויים רק דרך WiFi ותזרקו בנק כוח לתיק. עם זה עשוי, כמעט בטוח שתצטרכו חבילה קטנה יותר ממה שחשבתם, וזו העצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם למרות שאנחנו מוכרים ג'יגה-בייט.

כשתהיו בטוחים, בחרו את הגודל שלכם בeSIM לקנדה של PuraSIM: הפעלה לפני היציאה מהבית, כיסוי מהרגע שאתם נוחתים בטורונטו, ונקובר או קלגרי, והטענה תוך שתי דקות אם נגמר לכם באמצע נסיעת הכביש.

נכתב על ידיMarc González Sáez מייסד PuraSim ומומחה eSIM וקישוריות למטיילים. שנים מסייע לטייל מחוברים בכל העולם מבלי לשלם יותר מדי על נדידה, ובודק אישית את ה-eSIM בכל יעד לפני ההמלצה.