כבר סידרתם את הטיול, אתם יודעים שתיקחו איתכם נתונים, וכל מה שנשאר להחליט זה גודל החבילה. אז בואו נגיע לעניין עם כמה ג׳יגה אני צריך לאינדונזיה ואיך המספר משתנה לפי הפרופיל שלכם – תייר של שבועיים שבסיסו בבאלי או נווד דיגיטלי שמתיישב לחודש בצ׳אנגגו. ספוילר: בין שני הפרופילים האלה יש פער של פי שלושה או ארבעה, ובגלל זה רוב המדריכים הגנריים נותנים לכם מספר שלא מתאים.
התשובה הקצרה, בג׳יגה
ל-14 ימים באינדונזיה עם בסיס בבאלי, לרוב האנשים 10 ג׳יגה מספיקים ובשפע: בערך 500 מגה ביום בין מפות, Gojek, WhatsApp ורשתות חברתיות, כשאתם נשענים על ה-Wi-Fi של הלינה. אם אתם נוודים דיגיטליים ועובדים חודש, כוונו ל-30 ג׳יגה. אם אתם מעלים וידאו מדי יום, 50 ג׳יגה.
זה המספר שאני נותן לתשעה מתוך עשרה אנשים ששואלים אותי. ואני מאמין בו כי באינדונזיה יש משהו שעובד לטובתכם: ה-Wi-Fi בלינות ובבתי הקפה הרבה יותר טוב ממה שאנשים מצפים. בצ׳אנגגו ובאובוד, בית קפה סביר נותן מהירות מספיקה לעבודה, וכמעט כל וילה או מלון ברמה בינונית יש להם חיבור סביר. זה אומר שהנתונים הסלולריים שלכם משמשים אתכם בעיקר בחוץ: על הקטנוע, באוטו של Grab, בשדה האורז, בשוק, בתור למעבורת.
אם הגעתם מהמדריך הכללי על כמה נתונים אתם צריכים לטיול, ההיגיון זהה אבל כאן החלוקה בין Wi-Fi לנתונים נוחה יותר מאשר, למשל, בטיול דרכים בארצות הברית. מה שכן משנה את המספר באינדונזיה זה ארבעה דברים ספציפיים: אפליקציות התחבורה, הנסיעות הארוכות בין איים, השעות בלי קליטה בהרי געש ובמעבורות, וכמות התמונות והוידאו העצומה שבסוף כולם מצלמים. אני מפרט את כולם.
למה אינדונזיה משנה את המספר
לכל יעד יש את טביעת הצריכה שלו, ושל אינדונזיה ייחודית: אתם מוציאים מעט בכל פעם אבל שעות רצופות רבות. חודש בבאלי לא דומה לחודש בטוקיו ולא לעשרה ימים במרוקו.
מה שדוחף את הצריכה שלכם למעלה:
- Gojek ו- Grab. אתם פותחים אותן עשר או חמש עשרה פעמים ביום כדי להזמין קטנוע, רכב או אוכל. בכל פעם – מפה חיה, מעקב אחרי הנהג וצ'אט איתו.
- נסיעות ארוכות במיוחד. מקאנגו לאולוואטו אתם יכולים לבלות שעה וחצי בפקק. מבאלי לאיג'ן או לבורובודור – חצי יום. שם אנשים זוללים אינסטגרם, ספוטיפיי ויוטיוב.
- צילום ווידאו בלי הפסקה. אינדונזיה היא אחד היעדים שבהם נוצר הכי הרבה תוכן ליום טיול. והעלאה שלו שוקלת הרבה יותר מצפייה.
- מעבורות, נמלים ושדות תעופה פנימיים. שעות מתות עם הטלפון ביד, ושם ה־WiFi הציבורי כמעט אף פעם לא עובד.
מה שמוריד את הצריכה:
- WiFi טוב בבתי קפה ובחללי עבודה משותפים בקאנגו, סמיניאק ואובוד, במהירויות שמחזיקות שיחות וידאו בלי למצמץ.
- אין צורך ב־VPN חובה או במתרגם עם מצלמה כל הזמן: באזורי תיירות האנגלית עובדת והשלטים קריאים.
- שעות שלמות ללא קליטה בטרקים, שנורקלינג ומעברי שייט, שבהם הצריכה היא ממש אפס.
אם בנוסף אתם רוצים להבין אילו מפעילים ואיזה סוג חיבור אתם הולכים לפגוש בשטח, זה מפורט במדריך האינטרנט באינדונזיה. פה אני נשאר רק עם הג'יגה.
מה כל דבר באמת צורך
לפני שבוחרים חבילה, כדאי לדעת כמה כל פעילות צורכת. אלה נתוני ייחוס סבירים; המכשיר שלכם עשוי לסטות מעט בהתאם לאיכות הרשת ולהגדרות, אבל סדר הגודל הוא זה:
| פעילות | צריכה משוערת | ביום רגיל בבאלי |
|---|---|---|
| Google Maps ניווט (מפה רגילה) | 5-10 MB/שעה | 20-40 MB |
| Google Maps בתצוגת לוויין | 120-150 MB/שעה | עדיף להימנע |
| וואטסאפ – רק טקסט | כמעט כלום | 5-10 MB |
| שיחת קול בוואטסאפ | ~1 MB/דקה (60 MB/שעה) | 30-60 MB |
| שיחת וידאו בוואטסאפ | 5-12 MB/דקה (300-700 MB/שעה) | 0-300 MB |
| גלילה באינסטגרם או בטיקטוק | ~700 MB/שעה | 200-700 MB |
| העלאת תמונה | 3-5 MB כל אחת | 50-150 MB |
| מוזיקה בסטרימינג (איכות רגילה) | 50-70 MB/שעה | 50-150 MB |
| יוטיוב ב-480p | 250 MB/שעה | 0-500 MB |
| יוטיוב ב-1080p | 1.5 GB/שעה | רק עם Wi-Fi |
| דוא"ל וגלישה באינטרנט | 10-20 MB/שעה | 30-60 MB |
מה שבולט לעין: המפות הן לא הבעיה, אפילו לא קרוב. הרבה אנשים קונים חבילות ענק "כי אני הולך להשתמש הרבה ב-GPS" – כשניווט יום שלם בבאלי עולה לכם פחות משתי דקות של וידאו באיכות גבוהה. וידאו – צפייה ובמיוחד העלאה – הוא 80% מחשבון הנתונים של כל מטייל מודרני. אם אתם רוצים את המספרים לפי פעילות בפירוט רב יותר, אספתי אותם בסטטיסטיקות שימוש בנתונים סלולריים לפי פעילות.
כמה GB לפי הפרופיל שלכם ומספר הימים
זו הטבלה שבאמת פותרת את השאלה. היא מחושבת בהנחה של מה שסביר באינדונזיה: שאתם ישנים במקום עם Wi-Fi ומשתמשים בו לדברים הכבדים (גיבויים, סדרות, הורדות). אם אתם מתכננים לישון בבנגלוס על החוף בלי חיבור סביר, תעלו מדרגה אחת.
| פרופיל | 5 ימים | 10 ימים | 15 ימים | 30 ימים |
|---|---|---|---|---|
| תייר של מפות ווואטסאפ | 2 GB | 3 GB | 5 GB | 8 GB |
| תייר של תמונות ורשתות חברתיות (הנפוץ ביותר) | 3 GB | 7 GB | 10 GB | 20 GB |
| נווד דיגיטלי / עבודה מרחוק | 5 GB | 10 GB | 18 GB | 30 GB |
| יוצר תוכן שמעלה וידאו | 10 GB | 20 GB | 30 GB | 50 GB או יותר |
| משפחה שמשתפת מכשיר אחד כנקודת גישה | 5 GB | 10 GB | 15 GB | 25 GB |
כמה הבהרות כנות. הראשונה: אם הטיול שלכם הוא לשבועיים ואתם מזהים את עצמכם בשורה הראשונה, 5 GB יספיקו לכם בהחלט ואין צורך להוציא יותר, גם אם אנחנו מוכרים חבילות גדולות יותר. השנייה: שורת המשפחה מניחה מכשיר אחד שמשתף חיבור עם השאר; אם לכל אחד יש נתונים משלו, יש להחיל את השורה המתאימה לכל אחד – וזה יצא זול יותר מאשר לרכז הכל.
השלישית, והחשובה ביותר לאינדונזיה: המרחק בין שורה 2 לשורה 3 הוא לא עניין של אישיות, אלא עניין של שעות מסך עם מחשב נייד מחובר לטלפון. ברגע שאתם משתפים חיבור עם מחשב, הצריכה גדלה פי שלושה או ארבעה בלי שתשימו לב.
התייר של שבועיים
הטיול הקלאסי: אתם נוחתים בדנפסאר, מתבססים בצ׳אנגגו או אובוד, כמה ימים בנוסה פנידה או למבונגן, אולי קפיצה ללומבוק או לגילי, ואם אתם אמיצים – הזריחה באייג׳ן או ברומו בג׳אווה. ארבעה עשר או שישה עשר ימים. כמה אתם באמת צורכים?
פירוט של יום רגיל בפרופיל הזה:
| שעת היום | מה עושים | נתונים |
|---|---|---|
| בוקר | מפות, לחפש מקומות, להזמין Gojek, לענות בוואטסאפ | 60-80 מגה-בייט |
| נסיעות | אינסטגרם ומוזיקה באוטו או בקטנוע | 150-300 מגה-בייט |
| אחר הצהריים | להעלות תמונות וסטורי, לחפש מסעדה | 100-200 מגה-בייט |
| ערב | הכל דרך הוויי-פיי של הלינה | 0-50 מגה-בייט |
| סה״כ ליום | 350-600 מגה-בייט |
תכפילו ב-14 ותקבלו בין 5 ל-8.5 ג׳יגה-בייט. לכן 10 ג׳יגה-בייט לשבועיים זו ההמלצה עם מרווח ביטחון: זה מכסה את הימים החריגים (היום עם שיחת הווידאו הארוכה הביתה, היום עם הטיסה שהתעכבה בנוראי, היום בווילה שהוויי-פיי קרס) בלי שיישארו לכם חצי תריסר ג׳יגה מיותרים. אם הטיול שלכם הוא שבוע בלבד, 5 ג׳יגה-בייט מספיקים וזהו. ואם אתם מהסוג שבקושי מסתכל על הנייד ורק רוצה מפות והודעות, 3 ג׳יגה-בייט לעשרה ימים זה לגמרי ריאלי. אני מעדיף לומר לכם את זה בכנות ושתחזרו לקנות בפעם הבאה מאשר לדחוף לכם חבילה שלא תספיקו לנצל.
הנווד הדיגיטלי לחודש
כאן הכל משתנה. זה לא אותו מטייל עם יותר ימים: זו צריכה אחרת, מבנה אחר וסיכון אחר. הנווד בצ׳אנגגו או אובוד עובד שש-שבע שעות ביום, יש לו פגישות וידאו, הוא מעלה ומוריד קבצים, והכי חשוב – הוא משתמש בנייד כנקודת גישה בכל פעם שהוויי-פיי של בית הקפה נופל, שבעונה העמוסה זה קורה לעתים קרובות יותר ממה שהיה רוצה.
החדשות הטובות הן שהתשתית בבאלי עומדת בקצב: חללי עבודה משותפים עם חיבור יציב, בתי קפה שמיועדים לעבודה ווילות עם סיבים הגונים. החדשות הרעות הן שביולי, אוגוסט ובחג המולד הוויי-פיי של בתי הקפה רווי בהמוני אנשים, ואז אתם נשענים על הנתונים דווקא בשיחת הווידאו החשובה.
הנווד לא קונה ג׳יגה כדי לעבוד: הוא קונה ג׳יגה כדי לא להיות תלוי בוויי-פיי של אחרים ביום שהוא נופל. זו הביטוח, ולכן קונים יותר.
חישובים אמיתיים ל-30 ימים של עבודה מבאלי:
- שיחות וידאו על נתונים: 500 מגה-בייט - 1 ג׳יגה-בייט לשעה באיכות גבוהה. שעתיים בשבוע במקרה חירום זה כבר 8 ג׳יגה-בייט בחודש.
- נקודת גישה למחשב הנייד: 1-2 ג׳יגה-בייט ליום עבודה מלא אם בית הקפה משאיר אתכם תקועים.
- שימוש אישי (רשתות חברתיות, מוזיקה, מפות, סידורים): 8-12 ג׳יגה-בייט בחודש.
עם 30 ג׳יגה-בייט לחודש תהיו בנחת; עם 20 ג׳יגה-בייט תהיו על הקצה אבל בסדר אם בלינה יש חיבור טוב; עם 10 ג׳יגה-בייט ייגמר לכם באמצע השבוע השני. אם העבודה שלכם דורשת העלאה כבדה – עיצוב, עריכה, העברות גדולות – לכו ישר על 50 ג׳יגה-בייט.
יוצר התוכן שמעלה וידאו
הפרופיל הזה ראוי לפרק נפרד כי הוא שובר את כל הטבלאות. לצפות בוידאו זה צורך; להעלות אותו צורך הרבה יותר, וחוץ מזה אתם עושים את זה מהחוף, משדה האורז או מהקטנוע – כלומר, תמיד על נתונים.
| מה מעלים | משקל משוער |
|---|---|
| תמונה רגילה מהנייד | 3-5 מגה-בייט |
| קרוסלה של 10 תמונות | 30-50 מגה-בייט |
| סטורי של 15 שניות | 10-15 מגה-בייט |
| ריל או טיקטוק של 30-60 שניות | 20-50 מגה-בייט |
| וידאו ארוך או באיכות גבוהה | 100 מגה-בייט או יותר |
| גיבוי אוטומטי של גלריית יום אחד | 500 מגה-בייט - 2 ג׳יגה-בייט |
| העברת חומר גלם לענן לעריכה | 2-5 ג׳יגה-בייט לסשן |
שימו לב לשתי השורות האחרונות: שם מתאדה החבילה של כל אחד. אם תשאירו את הגיבוי האוטומטי פועל על נתונים סלולריים ותצאו ליום צילומים בנוסה פנידה, אתם עלולים לשרוף 2 ג׳יגה-בייט לפני ארוחת הערב בלי שפרסמתם כלום. זו הטעות מספר אחת שאני רואה בבאלי. אם אתם מפרסמים מדי יום – שלוש-ארבע פיסות וידאו, סטוריז, וגם עונים להודעות בשידור חי – חשבו על 1.5-2 ג׳יגה-בייט ביום רק של העלאה, בנוסף לשימוש הרגיל שלכם. זה 50-60 ג׳יגה-בייט בחודש, וזו לא הגזמה שיווקית: זה חשבון פשוט. העצה שלי היא שתעשו שני דברים: תעלו את הקל (סטוריז, ריל קצר) על נתונים כשצריך, ותשמרו את החומר הכבד והגיבויים לוויי-פיי של הלינה או חלל העבודה המשותף בערב. עם המשמעת הזו תרדו מ-60 ג׳יגה-בייט לכ-30 ג׳יגה-בייט בלי לוותר על פרסום.
Gojek, Grab וה-WiFi האמיתי של האי
אפליקציות התחבורה הן הברז הקטן והקבוע של אינדונזיה. כל אחת בנפרד צורכת מעט — המפה החיה של נסיעה של עשרים דקות מסתכמת ב-3-5 MB — אבל אתם פותחים אותן כל כך הרבה פעמים ביום שהן מצטברות ל-50-120 MB ביום בין מיקום, מעקב אחרי הנהג, צ'אט, תמונות של הזמנות אוכל והודעות. בחודש, זה 2-4 GB רק על תנועה ואוכל. אף אחד לא סופר את זה, וכולם מבזבזים את זה.
הגורם השני הוא איפה באמת יש WiFi ואיפה אין:
| איפה אתם | WiFi | מה עושים עם נתונים |
|---|---|---|
| קוורקינג בקאנגגו או אובוד | מצוין | כמעט כלום |
| בית קפה ידידותי ללפטופ | טוב, רווי בעונה | גיבוי נקודתי |
| וילה או מלון בינוני | סביר | כמעט כלום |
| בנגלו או הומסטיי על החוף | חלש או לסירוגין | הכל |
| גילי טרוואנגן | בינוני; אייר ומנו, גרוע יותר | כמעט הכל |
| מעבורת, נמל ושדה תעופה פנימי | סמלי | הכל |
| מסעדה או וארונג בכפר | לפעמים כן | תלוי |
כלל האצבע פשוט: ככל שתתרחקו ממשולש קאנגגו-סמיניאק-אובוד, כך אתם תלויים יותר בג'יגה-בייט שלכם. טיול 100% בדרום באלי צורך הרבה פחות מאותו טיול עם שבוע שמפוזר בין גילי אייר, לומבוק ולאבואן באג'ו, שם ה-WiFi במקומות הלינה הוא הגרלה ובסופו של דבר אתם משתמשים בנייד בשביל הכל, כולל הזמנות סירה.
איפה לא תבזבזו מגה אחד
את החלק הזה כמעט אף אחד לא מחשב, והיא הסיבה שבאינדונזיה קונים חבילות גדולות יותר מהצורך. יש הרבה שעות — ממש הרבה — שבהן לנייד שלכם פשוט אין קליטה, ולכן הוא לא צורך כלום:
- טיפוס על הרי געש. באטור לפנות בוקר, איג'ן, רינג'אני, ברומו. בין שלוש לשמונה שעות טרקינג עם קליטה חלשה או סמלית.
- הפלגות בסירה. הסירה המהירה לגילי, לנוסה פנידה או לקומודו. אתם יוצאים מהקליטה תוך דקות מההפלגה.
- קומודו והאיים של הפארק. בלאבואן באג'ו יש קליטה בכפר; באיים ובסירות של מספר ימים, תשכחו מזה.
- שנורקלינג, צלילה וימי חוף. זו לא חוסר קליטה, זה שהנייד נשאר בתיק היבש.
- פנים ג'אווה ואזורים כפריים של סומטרה או סולאווסי. קליטה לא סדירה מחוץ לכבישים הראשיים.
בטיול של שבועיים עם שני טרקינגים ושלוש הפלגות, זה בקלות שלושה או ארבעה ימים מקבילים של צריכה אפסית. זה חמישית מהטיול. לכן החישובים מהסוג של "500 MB ליום ל-14 ימים" תמיד יוצאים מנופחים: הימים לא כולם זהים.
המשמעות המעשית היא כפולה. ראשית, אתם יכולים להוריד רמה אחת בהערכה שלכם אם המסלול שלכם הוא בעיקר טבע. שנית, והחשוב יותר: הורידו מפות לשימוש לא מקוון לפני שעולים על כל הר געש או לפני שעולים על כל סירה, כי אחרת תהיו בלי נתונים ובלי מפה בו זמנית. את כל זה אני מסביר בפירוט על הקליטה לפי אזור במדריך ל-eSIM לאינדונזיה.
חשבו את הצריכה שלכם לפני היציאה
כל מה שכתוב למעלה הוא ממוצעים. את הנתון הטוב יש לכם, בחינם, בכיס: מה שצרכתם בחודש שעבר בבית. זה המנבא הטוב ביותר שיש, ובודקים אותו בשתי דקות.
באנדרואיד: הגדרות → רשת ואינטרנט → SIM → שימוש בנתונים. באייפון: הגדרות → נתונים סלולריים, ושם למטה הסכום הכולל של התקופה (כדאי לאפס את הסטטיסטיקות ב-1 לחודש כדי לקבל מדידה נקייה). תראו את המגה-בייט הכוללים ואת הפירוט לפי אפליקציה, ושם נמצאות ההפתעות.
עכשיו התאימו את המספר הזה עם שלושה תיקונים לאינדונזיה:
- הפחיתו את ה-WiFi של הבית והמשרד. גם בבאלי יהיה לכם WiFi ברוב הלילות, אז אם בבית אתם צורכים 12 GB בחודש עם נתונים, בטיול כנראה תהיו בנתון דומה או מעט גבוה יותר, לא פי שלושה.
- הוסיפו את אפקט הטיול. מפות, תחבורה, תרגומים נקודתיים, יותר תמונות, יותר סטוריז: בין 30% ל-60% יותר מהחודש הרגיל שלכם.
- התאימו לפי ימים. חלקו את הצריכה החודשית שלכם ב-30, הכפילו במספר ימי הטיול, והוסיפו את ה-30-60% הזה.
דוגמה אמיתית: אם אתם צורכים 8 GB בחודש, זה 265 MB ליום; ל-14 ימים בבאלי עם תוספת של 50% יוצא בערך 5.6 GB. קנו 10 GB ותישנו בשקט. החישוב הזה של שתי דקות שווה יותר מכל טבלה, כולל שלי, כי הוא מבוסס על ההרגלים שלכם ולא על של המטייל הממוצע.
למתוח את הג'יגה ומה לעשות אם נגמר
אחרי שרכשתם את החבילה, יש חמישה כיוונונים שבאינדונזיה עושים הבדל עצום – וכדאי לבצע אותם לפני שיוצאים מהבית:
- מפות לא מקוונות של באלי, לומבוק, מזרח ג'אווה וכל האזורים שאתם מתכננים לבקר בהם. Google Maps מאפשר להוריד אזורים שלמים והן עובדות מצוין בלי נתונים.
- גיבויים רק דרך Wi-Fi. תמונות, iCloud, Drive – הכול. זה הפריט שחוסך הכי הרבה ג'יגה ביעד הזה.
- השמעת וידאו אוטומטית כבויה באינסטגרם, טיקטוק, X ופייסבוק. רק בזה אפשר להוריד 30-40% מצריכת הרשתות.
- מצב חיסכון בנתונים של המערכת, בתוספת החיסכון הספציפי בתוך YouTube וספוטיפיי. הורידו פלייליסטים ופודקאסטים ערב לפני.
- איכות העלאה מופחתת אם אתם מפרסמים: 1080p במקום 4K לסטוריז ורילס – לא מורגש בנייד ושוקל חצי.
רשימה מלאה של הכיוונונים נמצאת במדריך טריקים לחיסכון בנתונים בנסיעה.
ומה אם נגמר לכם? לא נורא – מטעינים. ובדיוק בגלל זה העצה שלי היא להיגמר לפני שמגזימים. חבילה דיגיטלית מתרחבת תוך דקות מהנייד עצמו ובאותו קו, בלי ללכת לחנות או להחליף שום דבר – אם מעולם לא השתמשתם באחת, כאן אני מסביר מה זה eSIM ואיך עובדת הטעינה. לעומת זאת, ג'יגה שקניתם ולא ניצלתם – לא חוזרים. לקנות 30 ג'יגה "ליתר ביטחון" לטיול רגיל של שבועיים זה לזרוק כסף בסבירות גבוהה מאוד. התחילו צמוד, תבדקו את הצריכה ביום השלישי, ותחליטו לפי נתונים אמיתיים.
שאלות נפוצות
השאלות שהכי מגיעות אליי על ג'יגה ובאלי, תשובות קצרות.
כמה ג'יגה אני צריך ל-10 ימים בבאלי?
בין 5 ל-7 ג'יגה לתייר רגיל. אם אתם משתמשים רק במפות ובוואטסאפ, 3 ג'יגה יספיקו לכם. אם אתם מצלמים הרבה ומעלים סטוריז כל יום, לכו על 7-10 ג'יגה. המפתח הוא כמה אתם מסתמכים על ה-Wi-Fi של הלינה.
מה לגבי חודש שלם בעבודה מקאנגגו?
30 ג'יגה זה המספר הנוח לנומד דיגיטלי ל-30 יום. עם 20 ג'יגה תסתדרו בקושי אם לווילה או לקו-וורקינג יש חיבור טוב. מתחת ל-15 ג'יגה ייגמר לכם ברגע שיהיו שבועיים של שיחות וידאו.
האם 3 ג'יגה מספיקים לשבוע?
כן, אם אתם משתמשים קלים. מפות, הודעות, חיפושים מדי פעם ותמונות שמועלות דרך Wi-Fi – כל זה נכנס בנוחות ב-3 ג'יגה לשבעה ימים. מה שלא נכנס זה צפייה בווידאו או גלילה של שעה ביום בנתונים – זה לבד כבר 700 מגה ביום.
האם Gojek ו-Grab צורכות הרבה?
בין 50 ל-120 מגה ביום אם משתמשים בהן כל הזמן. מעט לנסיעה, אבל כי פותחים אותן הרבה פעמים – זה מצטבר ל-2-4 ג'יגה בחודש. יותר ממה שחושבים, אבל עדיין זניח לעומת וידאו.
האם צריך נתונים באיי גילי ובקומודו?
כן, ואפילו יותר מבבאלי. ה-Wi-Fi של הלינות שם חלש, אז תסתמכו על הג'יגה שלכם להכול. מצד שני, בהפלגות בסירה ובתוך הפארק הלאומי קומודו אין קליטה – אז השעות האלה לא צורכות כלום.
האם כדאי לקנות חבילה בלתי מוגבלת?
רק אם אתם מעלים וידאו מקצועי או חיים מהלפטופ ומשתפים חיבור. לכל השאר, חבילה של 10-20 ג'יגה מכסה את הטיול עם מרווח ויוצאת הרבה יותר זולה. תהיו כנים עם עצמכם לגבי כמה וידאו אתם באמת מעלים.
האם אני יכול לשתף נתונים עם בת הזוג או המשפחה?
כן, דרך הנקודה החמה של הנייד. זה עובד טוב באינדונזיה ונוח במלון או ברכב. שימו לב שהצריכה מצטברת – אז אם שניים מחוברים כל היום, חשבו על 60% עד 80% יותר ג'יגה.
איך אדע כמה ג'יגה ניצלתי במהלך הטיול?
תסתכלו במונה הנייד כל יומיים-שלושה. בהגדרות יש שימוש בנתונים לתקופה. חלקו את מה שניצלתם במספר הימים שעברו ותכפילו לסך ימי הטיול – תדעו מיד אם אתם במצב טוב או שצריך להטעין.
סיכום
לסיכום בלי סיבובים. תייר לשבועיים עם בסיס בבאלי: 10 ג'יגה. אם השימוש שלכם קל ואתם רוצים רק מפות והודעות, 5 ג'יגה יספיקו לכם בלי בעיה. נומד דיגיטלי לחודש: 30 ג'יגה. יוצר תוכן שמעלה וידאו כל יום: 50 ג'יגה, וגם זה לא יספיק אם לא תשמרו את החומר הכבד ל-Wi-Fi של הקו-וורקינג.
ההבדל בין תייר לנומד זה לא כמה ג'יגה בודדים – זה פי שלושה, ולכן אין טעם לקנות את אותה חבילה לשניהם. תמצאו את עצמכם בטבלת הפרופילים, תשוו לצריכה האמיתית שלכם מהחודש שעבר, תורידו את שעות ההרים והסירות, ותקנו צמוד. הרבה יותר טוב להטעין באמצע הטיול מאשר לשלם על ג'יגה שיישארו ללא שימוש.
כשתחליטו, הנה החבילות של נתונים לאינדונזיה עם האורכים והגדלים מהמדריך הזה – ניתנות להפעלה לפני היציאה מהבית ולהרחבה מהנייד עצמו אם נגמר לכם בקאנגגו.
